הכרעת דין בתיק תת"ע 10098-11-12

פתח דבר

1.         כנגד הנאשם  הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של שימוש בטלפון, שלא באמצעות דיבורית, בעת שהרכב היה בתנועה - עבירה בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961.

2.         ביום 30.12.12 כפר הנאשם במיוחס לו וטען כי:  "אני איש ציבור מאוים אני יצאתי מביתי בדקתי שהאיתורן עובד אני ישבתי באוטו והשוטר עצר אותי בטרם החלתי בנסיעה",

לפיכך התיק נקבע להוכחות ליום 3.2.13.

הנקודות שאינן שנויות במחלוקת

3.         ביום 29.4.12, בשעה 07:50 בבוקר נעצר הנאשם ע"י השוטר, רושם הדו"ח, ברחוב מנחם בגין באור יהודה, כשהוא נוסע ברכבו.

הנקודות השנויות במחלוקת

4.         אליבא דתביעה אחז הנאשם  במהלך נסיעה ברכבו, מרחוב משה דיין וכלה בפניה ימינה לרחוב מנחם בגין, בטלפון שחור צמוד לאוזנו השמאלית. אליבא דנאשם לא החזיק טלפון אלא איתורן, נכנס לרכבו, שלא היה בתנועה, וביקש לבדוק שהאיתורן עובד.

פרשת התביעה

5.         מטעם התביעה העיד השוטר רס"מ מוטי כליף שערך את הדו"ח (ת/1).

העד הקריא הדו"ח שכתב, וציין כי הנאשם היה לבדו ברכב. הנאשם נראה נוסע על רחוב משה דיין, כאשר העד עמד ברחוב משה דיין. הנאשם פנה ימינה לרחוב מנחם בגין (אור יהודה): "מבחין בו פונה ימינה כאשר יד ימין אוחזת בהגה ויד שמאל אוחז בטלפון שחור צמוד לאוזן שמאל. נסעתי אחריו, קשר עין רצוף, נעצר במנחם בגין 51 (לציין תחילה מכחיש שיש לו בכלל טלפון, לאחר מכן אומר שכן יש לו טלפון)" - ע' 2, ש' 17-19.

6.         בדברי הנהג, באחריתו של ת/1, ציין השוטר מפי הנאשם כי: "לא החזקתי טלפון. אני החזקתי את האיתורן. אני מאוים ברמה מספר 6. אני נבחר ציבור מאוים בחיסול. נכנסתי לאוטו, רציתי לבדוק שהאיתורן עובד המרחק שהבחנת בי הוא מעל 70 מ' ולא יכולת לראות באחיזתי". הנהג חתם על הדו"ח.

7.         בתום הקראת הדו"ח ע"י השוטר הזהירה התובעת את הנאשם בהתאם לסעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי, על מנת שתהא לו הזדמנות סבירה להתגונן, כי בכוונתה לחקור אותו גם אודות עבירה של נהיגה בחוסר זהירות לאור תגובתו בדו"ח ואחיזתו באיתורן, וזאת בניגוד לתקנה 21(א) לתקנות התעבורה.

8.         בחקירתו הנגדית עמד השוטר על דבריו לפיהם עמד ברחוב משה דיין והבחין בנאשם פונה ימינה "ומבחין בך בנסיעה רצופה, לא ראיתי אותך עולה לרכב" - ע' 3, ש' 18-19.

9.         השוטר ציין כי עמד בצומת וראה את הנאשם חולף מימין לו, השוטר ציין כי לא סגר את מגן הקסדה שחבש, וציין כי הינו מרכיב משקפיים. השוטר עמד על כך, בחקירתו הנגדית, כי הבחין בטלפון נייד שחור הצמוד לאוזנו השמאלית של הנאשם.

10.        הנאשם העלה בחקירתו הנגדית של השוטר את האפשרות שהשוטר טעה, דהיינו שהבחין באיתורן שחור וחשבו לטלפון. לטענה זו השיב השוטר כי: "אני לא יכול לאשר כי ראיתי משהו צמוד לאוזן וזה היה פלאפון, איתורן לא צריך להצמיד לאוזן. אפשר להסתכל אם הוא פועל או לא, אבל לא צמוד לאוזן" - ע' 4, ש' 9-11.

11.        הנאשם ביקש שהשוטר יאשר כי קיימת דיבורית ברכבו והשוטר סירב לאשר עובדה זו: "לא זוכר דבר כזה ולא הסבת את תשומת ליבי בזמן הדו"ח שיש דיבורית ברכב, אחרת הייתי רושם זאת בדו"ח" - ע' 4, ש' 18-19.

פרשת ההגנה

12.        הנאשם העיד להגנתו.